מאפים ובצקים מלוחים

פטאייר דלעת וגזר

פטאייר דלעת וגזר

פטאייייר! רק מלהגיד את זה נוזל לי רר…..
מאפה שמרים רך מהמטבח הערבי, ממולא בירוקים חמצמצונים נהדרים
טעמתי פעם ראשונה במסגרת לימודיי (שאין להם שום קשר לאוכל).
כהרגלי…דרדרתי את המרצה להקדיש את אחד השיעורים למשתה שבו כל אחד יביא מאכל מהעדה שלו, למרות הקשר המרוחק ביותר והלא קיים לנושא הקורס.
לדאבוני, רוב המאכלים לא היו עדתיים, אלא קנויים.
אבל לשמחתי בחורה נחמדת מאוד מנצרת הצילה את המשתה שלי והביאה את המאפה המדובר, בכמות שתספיק לכל הכיתה, לכל הפקולטה, לכל האוניברסיטה, אבל בעיקר לי.
אחרי שטעמתי, ונשבתי וקסמיו של הכיסון, ניג'סתי לברת המזל שתבקש מאמא שלה את המתכון.


רצונות לחוד והצלחות לחוד – המתכון לא נקלט במערכת, כי אין לדברים האלו באמת מתכון. זה יד ועין. קצת פה קצת שם…
אבל אין מצב שלא אטעם מהמעדן הזה שוב! אכתת רגליי עד נצרת אם צריך!
רצונות לחוד וזה…
אשאר בבית ואגש למטבח הניסויים, יחד עם שני עוזריי הנאמנים והשעירים, כלביי האהובים, שדואגים לשמור על רצפת המטבח נקייה

בגרסתו האותנטית, הפטאייר ממולא בעלי זעתר/תרד בר/חמציץ/ מתובלים בסומק טרי ובצל.
אז קניתי מנגולד ותרד (כי אני תמיד נצמדת למתכוניםׂׂ)
ובסוף עשיתי עם דלעת וגזר (כי אני תמיד נצמדת למתכונים)

אפשר לשים במקום דלעת בטטה, פטריות ובצל, תרד וחומוס, עשבי תיבול ולימון – מה שאתם אוהבים!

 

 

 האופציה האהובה עליי – היא בלי קורצנים. פשוט ליצור כדורים קטנים מהבצק ולשטח בידיים 

למתכון!(~תרועות וחצוצרות~)


~פטאייר דלעת וגזר טבעוני~
לבצק:
חצי קילו קמח כוסמין (ניתן להמיר לקמח לבן אבל להתחיל מכוס מים ולא כוס וחצי – להוסיף בהתאם לצורך)
כוס וחצי מים פושרים
חצי כוס שמן
כפית שמרים יבשים (תקנו שמרים יבשים בוואקום במדף של האבקות אפיה בסופר ותחזיקו בצנצנת במקפיא – מחזיק להמוןןן זמן!)
כפית סוכר
כפית מלח

למילוי:
חתיכת דלעת קטנה בינונה
5 גזרים
2 בצלים (אחד סגול אחד לבן, לא חובה אפשר מה שיש)
מלח פלפל

אפשר לגוון את המילוי ולשים בטטה במקום הדלעת, או בכלל לשים מילוי אחר כמו בצל ופטריות, תרד, מנגולד, עשבי תיבול ולימון, מה שאוהבים!

אופן ההכנה:
הבצק:
במיקסר עם וו לישה (אפשר גם ביד) – מערבבים את המים, הסוכר השמן והשמרים יחד. מוסיפים את הקמח ומעבדים עד לאיחוד. נכון…יש כביכול הרבה שמן (זה המתכון של הפטאייר (ועוד הפחתתי) אין מה לעשות בנידון לצערי, מי שרוצה יכול להפחית מעט, אבל זה כבר לא יהיה פטאיירי. מוסיפים את המלח ולשים כעשר דקות עד לקבלת בצק רך וגמיש. בהתחלה יראה כאילו יש יותר מדי שמן והבצק רטוב מדי, אבל אל תוסיפו עוד קמח – סבלנות! תמשיכו ללוש. רק אם הבצק נדבק לידיים גם אחרי 10 דקות לישה, תוסיפו קמח. מכסים במגבת, משאירים במקום חמים יחסית להתפחה של 40 דק' עד שעה.

בינתיים מכינים את המלית הכי טעימה ופשוטה בעולם…כשאתם טועמים, תדאגו להשאיר משהו לכיסונים! זה כל כך טעים!
קוצצים בצל לרצועות ומטגנים בשמן על אש יחסית נמוכה, בסיר סוטאז' (מחבת-סיר נמוכה עם מכסה). שיטגן יפה ויתקרמל, אם הבצל נחרך סימן שלא שמתם מספיק שמן, אז להוסיף אם צריך. בינתיים, מגרדים בצד הגס של הפומפיה את הגזר והדלעת. לא חשוב היחסים ביניהם, אתם יכולים לשים יותר דלעת או יותר גייזר. מה שיש!. בסוף יצאו לי 4 כוסות של גזר ודלעת מגורדים. מוסיפים את הגירודים למחבת ומטגנים יחד עד שהגזר והדלעת רכים רכים ושכל הנוזלים התאדו להם (אנחנו לא רוצים כיסונים רטובים, אז חשוב "לייבש" את המלית). מכסים ונותנים לירקות להתבשל באדים של עצמם עד לריכוך מלא. זה יכול לקחת רבע שעה ויותר, אז סבלנות. בינתיים מפלפלים וממליחים לפי הטעם, פותחים את המכסה, מערבבים מדי פעם. ומשתדלים שלא לחסל את כל המלית בזמן הטעימות .

הרכבה: מרדדים את הבצק הנפלא על משטח מקומח. לבצק דק יחסית (חצי ס"מ עובי) קורצים עיגולים בהתאם לגודל שרוצים את הכיסונים. אני השתמשתי בקורצן יחסית גדול (10 ס"מ, יותר מגודל כוס ממוצעת) שהכיסונים לא יהיו קטנים מדי. אפשר לוותר על החלק הזה ופשוט ליצור כדורים מהבצק ולשטח בשתי ידיים בעזרת האצבעות – זו השיטה האותנטית והכיסונים יוצאים לא פחות יפים. ממלאים כפית-כפית וחצי בכל כיסון וסוגרים. איך סוגרים? (ראו איור כושל)


זוכרים שהכנו אניה מקיפולי נייר בגן? אז לוקחים צד אחד, מקפלים למשולש לכיוון אמצע הכיסון. לוקחים את הצד שני של העיגול שיווצר משולש ומקפלים מעט מעל הקיפול הראשון ואז נוצר לנו צורת אניה מנייר – משולש פתוח מלמטה. אז מקפלים את כל הדופן התחתונה מעל הקיפולים ומניחים הפוך על נייר אפיה (שהקיפולים למטה). כך ממשיכים את כל הכיסונים. מסדרים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ברווחים גדולים יחסית. מחממים תנור לחום הכי גבוה שיש בתנור, תכנית רגילה (ממש לסובב עד הסוף, מעל 250 מעלות) שיתן לנו אפקט של טאבון. מורחים שמן זית על כל מאפה (ממש לא חובה) ואופים כ-5-10 דקות עד שהמאפים שחומים וזהובים. יש לשים לב לתנור כי הם נשרפים בקלות בגלל התנור החם, ממש להיות לידו!

מוציאים מהתנור…
עושים פו …
350 מעלות! בטח, פו זה מה שיעזור.
מתעלמים מהכוויה ואוכלים מאה

בתיאבון!

4 Comments

  1. היי המתכון נראה מעולה ! ניסיתי להכין את הבצק והוא פשוט יצא דביק לא משנה שהוספתי עוד ועוד קמח . יש לך אולי רעיון מה לא עשיתי בסדר ? האם בצק אמור להשאר דביק גם אחרי לישה ? תודה רבה !

    1. היי 🙂 תודה! האם השתמש בקמח כוסמין? אם המרת לקמח לבן צריך להשתמש בפחות מים (תמיד שעושים בצק מומלץ שלא להוסיף את כל כמות המים שמצויינת מכיוון שקמחים שונים סופגים כמויות שונות של מים. אולי הכוס מידה שהשתמשת אינה כוס סטנדרטית? הבצק צריך להיות דביק מאוד בתחילת הלישה ולאחר עשר דק' לישה הוא צריך להיות רך ונעים למגע ומעט דביק. אפשר להוסיף מעט קמח אם רואים שהוא ממש דביק (אבל רק במידה ואחרי 5 דק' לישה הוא לא נהיה פחות דביק). אחרי ההתפחה הוא ממש קל לעבודה ואפילו אין צורך לקמח את המשטח. גם אם הוספת קמח, אני בטוחה שזה יצא טוב 🙂

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: