תוספות

רק לי זה יכול לקרות #2458

רק לי זה יכול לקרות #2458

רק לי זה יכול לקרות #2458
לאחר ריטואל מריחת הזמן היומי, שכולל קפה, טיול עם הכלבים וקריאת כתבות חיוניות כמו "איך לשרוף קלוריות מבלי לעשות ספורט"
שינסתי מותניים ועברתי לשריפת הזמן האהובה עליי,
זמן מטבח!


הכנתי סיר אורז בסגנון לייזה פאנלים
מתכון שהכנתי מאה פעם ואני יודעת בעל פה.
קוצצת, מטגנת, מערבבת, מכסה ומשגרת!
לאחר 18 דקות של שריפת זמן טלוויזיונית, חוזרת אל הסיר לטעום בבטחון, יודעת שאין צורך, כי תמיד יוצא טעים!
אני ואורז חברים טובים!
אממה, חמוץץץץץץץץ!!!


מה זה חמוץ!
כמו הסלט חמציצים שהכנו כילדים בחיזוק פישתונה של כלבים!
כמו הפרצוף של השכנה! של המלצרית, של הקלפטע בעבודה!
חה-מוץ!
האורז בגד בי!
חושבת חושבת…
הדלעת? לא…
הכוסברה? לא…
הכורכום? לא…
משתגעת!
מה זה יכול להיות?! מתקנת תיבול, ממליחה למוות
והורגת את התבשיל סופית…
עדיין חמוץ!!! לאחר קבלת הדין בבושת פנים חוזרת במרץ להחסיר תועלת.
עברה שעה, סלחתי.
לוחצת על הקומקום להכין לי קפה
ואז ירד לי האסימון!!!

מלח לימון!


בקומקום!
שמתי המון!!!! נגד אבנית כמובן.
לא האורז, לא הדלעת, לא הכורכום!
המים הלימוניים! הם האשמים!

מפה לשם, סיר שלם לפח הלך
אין לי מה לאכול
ומסתבר שגם הקפה ששתיתי בבוקר היה מורעל!

בוקר טוב עולם!

בתמונה: אנדרטה לכבוד האורז והטמטום שלי
בקיבה: המון מלח לימון, אבל בלי אבנית בכלל!

למתכון המקורי והמצויין של לייזה (ללא מלח לימון!):
http://saloona.co.il/haknaanit/?p=6558

0 Comments

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: